הקרב על תחיית המתים וסודות הוותיקן שאיש אינו מגלה לתיירים

סערה אינטלקטואלית ורוחנית מסעירה בימים אלה את שוחרי התיאולוגיה ברחבי העולם, כאשר מוקד הדיון נסוב סביב שאלת יסוד עתיקת יומין: מה באמת אירע בימי ראשית הנצרות, והאם התיאולוג הבריטי הנודע נ.ט. רייט הצליח לפצח את תעלומת תחיית המתים בכלים היסטוריים חסרי תקדים. ספרו המונומנטלי של רייט, המשתרע על פני מאות עמודים דחוסים, מציב אתגר ישיר מול התפיסות הספקניות של העולם המודרני. במקום להסביר את אירועי חג הפסחא כהזיות אבלות או כחוויות פנימיות של התלמידים, רייט חוזר למקורות היהודיים של ימי בית שני ומוכיח כי עבורם, תחייה מעולם לא הייתה רעיון מופשט – אלא חזרה פיזית, גופנית ומוחשית לחלוטין אל החיים בתוך עולם משוקם. התגובות בקרב אנשי הגות ומאמינים מן השורה אינן מאחרות לבוא, והדעות חלוקות בחריפות. אחד הקוראים הנלהבים הגדיר את הספר כמעין פטיש מחשבתי שמפרק לחלוטין את הנחות הנאורות ומאלץ גם את גדולי הספקנים להתמודד עם המציאות ההיסטורית של המאה הראשונה. חוקר אחר שיבח את האופן שבו רייט מחלץ את האמונה ממעמד של פוליסת ביטוח לעולם הבא ומחזיר אותה אל השליחות המעשית של מלכות השמיים בהווה. מן העבר השני, לא כולם ממהרים להלל. מבקרים חריפים טוענים כי הספר סובל מאריכות יתר מייגעת וכי סגנונו המפותל של רייט חוזר על עצמו ללא הרף לאורך מאות עמודים מעייפים. אחד המגיבים ציין כי רבים מן הקוראים פשוט מתייאשים ונוטשים את הקריאה באמצע הדרך. בנוסף, גורמים מסורתיים בכנסייה מצביעים על כך שדעותיו בנוגע לאיגרות פאולוס עוררו מחלוקות תיאולוגיות עמוקות שטרם נרגעו. אולם בעוד הוויכוח האקדמי רוחש במלוא עוזו, המציאות הרוחנית מקבלת ביטוי מוחשי בהרבה בקרב המוני עולי הרגל המגיעים לרומא. עדויות של מבקרים בעיר הנצח חושפות תמונה שונה לחלוטין מזו המופיעה במדריכי התיירים הרגילים. התורים הבלתי נסבלים בבזיליקת פטרוס הקדוש בצהרי היום הופכים למסע של סבלנות, בעוד יודעי דבר ממליצים להגיע עם שחר או לאחר חמש בערב כדי לזכות ברגעי התייחדות אמיתיים. עולי הרגל מציינים במיוחד את עוצמתה של הברכה האפוסטולית הניתנת בקהל האפיפיורי ובמיסות החגיגיות. על פי המסורת הקתולית, הברכה אינה מוענקת רק לנוכחים עצמם, אלא שורה גם על כל חפצי הדבקות, הצלבים והמחרוזות שהם נושאים עמם פיזית. מסיבה זו מזהירים מטיילים ותיקים מפני חנויות המזכרות היקרות להחריד מסביב לכיכר, ומכוונים את המאמינים לסמטאות הצדדיות של ויה דל מסקרינו, שם ניתן למצוא תשמישי קדושה וגלימות במחירים הוגנים וברוח צנועה. המתח בין התיאולוגיה הכבדה של הדפים לבין האמונה החיה ברחובות רומא מוכיח כי החיפוש אחר הנשגב אינו פוסק לעולם. מנחי ההסכת מעמיקים בסיפור המרתק הזה ובוויכוחים שסביבו בפרק המלא.