החתולה שהצילה אותי מדיכאון: פרידה קורעת לב אחרי 13 שנה – והחתול המבוגר שנלחם על כל נשימה

שלוש עשרה שנה. זה הזמן שמיש, חתולת טוקסידו קטנה, החזיקה בידיים את חייו של גבר צעיר שטבע בדיכאון. היא הגיעה הביתה כפתרון לבעיית חולדות בחצר, אבל בחרה בו — נצמדה לחדרו, ברחה מכל השאר, הפכה לעוגן היחיד כשהכלב הזקן הלך לעולמו. יחד בנו חיים: דירה ראשונה, עבודה יציבה, בת זוג. הוא סחט כל שנייה מהשעון.

ב-19 בספטמבר הגיע הסוף. גידול בפה, ארבעה חודשי מלחמה, איכות חיים שקרסה. הוא שחרר אותה בידיעה שנתן הכל — כל כימותרפיה, כל ביקור, כל שקל, כל רגע.

Read nextקרב המזרן הגדול: הריב הלילי שמשגע את הזוגות עם הכלבים והחתולים

הרגע שנחרט הכי עמוק: בוקר האבחון. הודעה מהווטרינר, מקלחת, התמוטטות בבכי. ומיש, שמעולם לא נכנסה למקלחת כי שנאה מים, פתחה את הדלת ונכנסה. ישבה על השטיח הרטוב, גרגרה, ליקקה את ידו. "זה מסכם את הקשר שלנו," הוא כתב. "היא תמיד הייתה שם בשבילי."

הקהילה הגיבה בגלים. אחת כתבה: "היא עדיין מגרגרת מתוך הלב שלך." אחר הוסיף: "חתולי טוקסידו לובשים בגדי טקס לסיום תשע נשמות — עוד נתאחד." היו שהציעו: "היא לא הייתה רוצה שתהיה בודד — כשתהיה מוכן, תמצא חבר חדש."

במקביל, סיפור אחר לגמרי: חתולה כתומה מפוספסת, בת 16 עד 19, שמנה מאוד, נושמת בכבדות. לב וריאות תקינים. חשד לאלרגיה או אסטמה, אבל בדיקות יקרות מדי לסטודנט זר בסקוטלנד. השותף לדירה מנסה לשחק איתה, נותן אוכל לכדורי שיער, מחפש תשובות בפורומים: מה חתולים אלרגיים אליו? יש קדחת השחת לחתולים?

שני קצוות של אהבה לחתולים: פרידה מוחלטת אחרי נתינה טוטאלית, ומאבק יומיומי להקל על סבל כשהכיס ריק. המגישים של 'על ארבע' צוללים לשני הסיפורים בפרק החדש — ומכריעים: איך מכבדים מורשת של חתול שהציל אותך?