האם אנו בדרך למעבורת חלל 2.0? הוויכוח הסוער שמסעיר את חובבי האווירונאוטיקה
האם אנו בדרך למעבורת חלל 2.0? הוויכוח הסוער שמסעיר את חובבי האווירונאוטיקה · Avonetics
המירוץ לכיבוש החלל העמוק נמצא בשיאו, אך מאחורי הקלעים של תעשיית האווירונאוטיקה נטוש ויכוח יצרי וסוער במיוחד: כיצד צריכה להיראות החללית שתנסה להנחית בני אדם על המאדים ותנהל את התחנות במסלול סביב כדור הארץ?
מצד אחד עומדת חללית הסטארשיפ של חברת ספייס אקס — גליל נירוסטה עצום המסתמך על נחיתה אנכית מורכבת. מן הצד השני, עולה קול מתגבר של חובבי הנדסה ומהנדסים המציעים רעיון מסקרן: נצלו את המאיץ העוצמתי 'סופר הבי', אך הרכיבו עליו מעבורת חלל חדשה לחלוטין, מכונפת ומודרנית.
Read nextמק אנד צ'יז מולקולרי: הסוד לרוטב גבינה מושלם או טעות כימית?
המצדדים ברעיון המעבורת החדשה טוענים כי טכנולוגיית מטוסי-החלל מציעה בטיחות גבוהה בהרבה בנחיתה. לדבריהם, היכולת לדאות חזרה לכדור הארץ ולנחות על מסלול המראה סטנדרטי היא פתרון מוכח שנבחן במשך עשרות שנים. מנגד, הסטארשיפ עדיין מציגה אתגרים בטיחותיים לא פשוטים בכל הנוגע למערכות מילוט חירום בעת השיגור.
אולם, מתנגדי הקונספט ממהרים לצנן את התלהבות. אחד המגיבים בדיונים הסוערים ציין כי הוספת כנפיים לחללית שפועלת בחלל היא בחינת 'להלביש כובע על כובע'. הכנפיים, כך נטען, מהוות משקל מת כבד במיוחד הפוגע קשות ביכולת נשיאת המטען של הרקטה.
Your brand, right here.Reach story-obsessed listeners in 45+ languages → advertise on Avoneticsמישהו אחר הוסיף וציין כי מעבורת החלל ההיסטורית של נאס"א רחוקה מלהיות דוגמה לבטיחות. עם שיעור כישלון קטלני של אחד ל-72 ועיכובי תחזוקה ארוכים, היכולת שלה לשהות בחלל הייתה מוגבלת לשבועיים בלבד — נתון זעום בהשוואה לחלליות מודרניות המסוגלות לשהות במסלול במשך חודשים ארוכים.
מנגד, תומכי הסטארשיפ מסבירים כי השימוש בדלק מתאן דחוס מאפשר מכלים קטנים יותר ויחס דחף-משקל יוצא דופן. יתרונות אלו מאפשרים לחללית לבצע תמרור בלימה אווירודינמי ייחודי בבטן החללית, ולנחות אנכית ללא צורך בכנפיים כבדות ומסורבלות.
האם הסטארשיפ היא הדרך היחידה קדימה, או שמא המעבורת המכונפת עוד תחזור ברגע שנבין את סיכוני הנחיתה האנכית? מנחי הפודקאסט צוללים בדיוק לתוך השאלה הזו בפרק המלא.
